יאסין נ' גילתוראן בע"מ

פסק דין

1.בתאריך 3/10/12 או בסמוך לכך רכש התובע מהנתבעת מכשיר טלפון נייד מסוג Galaxy s2 i 9100 (להלן: "המכשיר") ושילם תמורתו סך של 2,275 ₪.

2.לטענת התובע, עובר לרכישת המכשיר נאמר לו ע"י נציג הנתבעת, כי המכשיר "... מפעיל כל הרשתות (כולל חברת הוט – מובייל)", אולם משניסה לגלוש באמצעות המכשיר ברשת של הוט מובייל, הדבר לא התאפשר. ב-9/10/12 או בסמוך לכך הוא חזר לסניף של הנתבעת בו רכש את המכשיר, הביא לידיעת נציג הנתבעת מה הבעיה, ובתגובה אמר לו הנציג שהסים של התובע מקולקל, ביקש ממנו שיחזיר את המכשיר ואמר לו שיוחזר לו כספו, בניכוי 100 ₪, דרך זיכוי כרטיס האשראי.

משחלפו מספר חודשים והזיכוי לא הגיע, הגיש התובע את תביעתו שבפניי, בה הוא עותר לחייב את הנתבעת להחזיר לו את הסכום ששולם וכן לפצותו בסכום של 800 ₪ בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו, לטענתו.

3.לטענת הנתבעת, למרות שהמכשיר, שהוחזר ע"י התובע, נבדק במעבדה ונמצא תקין וניתן לבצע באמצעותו גם גלישה על גבי הרשת הסלולרית של חב' הוט מובייל, היתה הנתבעת מוכנה לבדוק אפשרות לביטול העסקה ולהחזרת הסכום ששילם התובע, אולם "... הדבר לא התאפשר מסיבה שגוף המכשיר היה מכוסה בשריטות", ו "עצם קיום של סימני שימוש מובהקים על גוף המוצר אינם מאפשרים החזרתו למלאי החברה".

עוד נטען ע"י הנתבעת כי המכשיר הוחזר לתובע בתום הבדיקה, כשהוא במצב תקין.

4.אני סבור שבנסיבותיו של תיק זה אין צורך להכריע בשאלה האם המכשיר היה תקין וניתן היה לגלוש באמצעותו גם ברשת של הוט מובייל, אם לאו, שכן לאור הוראות תקנה 2(1) לתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), התשע"א – 2010, זכותו של צרכן לבטל עסקה של רכישת טובין תוך 14 יום מיום קבלת הטובין, בתנאי שהטובין הוחזרו למוכר ו"לא נפגמו ולא נעשה בהם שימוש בידי הצרכן הרוכש", ואין חולקין כי במקרה שבפניי הוחזר המכשיר בחלוף פחות מ-14 יום מהיום בו רכש אותו התובע וקיבל אותו לידיו.

5.שתיים הן השאלות הטעונות הכרעה בתיק זה והן:

א.היכן נמצא המכשיר, האם בידי הנתבעת או שמא הוחזר לתובע, כטענת הנתבעת.

ב.האם המכשיר נמסר ע"י התובע לנתבעת כאשר "גוף המכשיר היה מכוסה בשריטות", כטענת הנתבעת.

אין צריך לאמר שעול ההוכחה, בשתי השאלות הנ"ל, מוטל על הנתבעת.

הבה נבדוק להלן, האם הנתבעת עמדה בנטל ההוכחה.

6.נועם מושקוביץ (להלן: "נועם"), שהעיד מטעם הנתבעת, העיד כי לאחר שהמכשיר נבדק במעבדה ונמצא תקין הוא הוחזר לסניף בו רכש אותו התובע. הוא אישר כי אינו יודע "... אם המכשיר נשאר בסניף או שהתובע לקח אותו משם". התובע העיד כי המכשיר נשאר בידי הנתבעת. אין לי סיבה לפקפק באמיתות עדותו בעניין זה, שלא נסתרה.

אני קובע, איפא, כי המכשיר נמצא בידי הנתבעת.

7.כאמור, מסר התובע את המכשיר לנציג הנתבעת ביום 9/10/12. בקשר לכך מילא הנציג טופס מסירה לתיקון (צילום הטופס צורף לכתב התביעה). בטופס אין זכר לקיומן של שריטות על גוף המכשיר. אין ספק בעיני שאילו היה הנציג רואה שריטות על גוף המכשיר הוא היה מציין זאת בטופס.

למרות שהמכשיר עודנו בידי הנתבעת, כפי שקבעתי בסעיף 6 דלעיל, לא טרחה הנתבעת להביאו לבית המשפט כדי להציגו ולהראות את השריטות.

התובע הכחיש בעדותו כי היו שריטות על גוף המכשיר ו/או כי נעשה על ידו שימוש במכשיר. עדותו לא נסתרה. בהקשר זה ראוי לציין שנועם כלל לא ראה את המכשיר ולכן לא יכול היה להעיד, מידיעה אישית, כי היו שריטות על גוף המכשיר ולמעשה לא הובא אף עד מטעם הנתבעת שיעיד כי ראה שריטות על גוף המכשיר.

אני קובע, איפא, כי לא הוכח שהיו שריטות על גוף המכשיר עת נמסר ע"י התובע לנציג הנתבעת.

8.סיכומו של דבר, לאור האמור בסעיפים 6 ו-7 דלעיל, אני קובע כי העסקה בוטלה ע"י התובע כדין וכי לאור העובדה שהוא החזיר את המכשיר לנתבעת הוא זכאי להחזר הסכום ששילם.

לא מצאתי הצדקה, בנסיבות המקרה, לפסוק לתובע פיצוי בגין עוגמת נפש.